ניצה יונתני היא מומחית לרגולציה ובטיחות מזון, בעלת ניסיון עשיר של למעלה מ-25 שנים בתעשיית המזון. היא מחזיקה בתארים B.Sc ו- M.Sc בטכנולוגיה של מזון, ומביאה עמה מומחיות רחבה שנצברה בעבודה עם מפעלי מזון ביניהם מפעלי ממתקים, מחלבות, חברות לייצור תחליפי בשר, יבואנים וחברות קייטרינג.
ניצה מרצה בפני מפעלים וחברות על רפורמת "מה שטוב לאירופה", ומנגישה את משמעויותיה המקצועיות והרגולטוריות עבור יצרנים ויבואנים כאחד

רגולציה במפעלי מזון

ב – 15 השנים בהן אנחנו עוסקים ברגולציה פגשנו את כל קשת התגובות בהתייחס למילה רגולציה – מבלבול ועד חרדה של ממש.

אבל אם נעצור לרגע ונחשוב בהיגיון: כולנו צרכני מזון. העובדה שקיימים גופים שמפקחים ומסדירים את תחום המזון אמורה לייצר וודאות וביטחון, כל עוד הדרישות ברורות ולא מתנגשות אחת בשנייה  😊

 

אז בואו נוריד ביחד את מפלס החרדה, נעשה סדר ונהפוך את הרגולציה מכלי מאיים לכלי ניהולי שמגן עליכם ועל העסק שלכם.

 

  1. רישוי: ישנן דרישות רישוי שונות למפעלים, החל מרישיון העסק ועד לרישיון יצרן וחובת GMP אם אתם תוסף תזונה. מרלוגים יצטרכו רישיון יצרן לאחסון בקירור ויבואנים צריכים היתר יבואן רגיל ו/או נאות.

עמידה מדויקת בדרישות הרישוי היא הבסיס לפעילות רציפה וללא תקלות. חשוב לבדוק איזה סוג רישיון אתם צריכים עבור העסק שלכם ומיהו הרגולטור שמפקח.

 

  1. דרישות חקיקה: חקיקת המזון מבוססת על חוק הגנה על בריאות הציבור, תקנים ישראליים רשמיים, רפורמת "מה שטוב לאירופה" הכוללת תקנות מאומצות אירופאיות והנחיות שונות של משרד הבריאות.

ישנם גם צווים וחוקים נלווים כמו צו הגנת הצרכן והנחיות של הממונה על הגנת הצרכן.

הדרישות מתייחסות לייצור, הובלה, אחסנה וסימון של המזון לאורך התהליך.

כך למשל, יבואן מזון צריך לוודא שברשותו היתר יבואן בתוקף עם מחסן בתוקף ושתיקי היבוא שלו מותאמים לדרישות החקיקה במלואן. 

 

אי עמידה בדרישות עלולה להביא לעיכובים בשחרור מהמכס, עצירת ייצור או שליחת מוצרים ואפילו לגרום לכם להיחשב ל "יבואן מפר אמון" – מה שימנע מכם הטבות בתהליך היבוא בעתיד.

עמידה ברגולציה היא לא רק חובה חוקית – היא הדרך היעילה ביותר למנוע קנסות, עיכובים, פגיעה במוניטין וסיכונים בריאותיים.

  1. בטיחות מזון – הדרישה היסודית מכל מוצר מזון היא היותו בטוח לשימוש. מזון בטוח מוגדר על פי שלושה היבטים מרכזיים:

בטיחות פיזיקלית: מזון הנקי מגופים זרים העלולים לגרום לפציעה או לחנק.

בטיחות מיקרוביאלית: עמידה ברמות סף מותרות של מיקרואורגניזמים, המבטיחה כי המוצר אינו מסכן את בריאות הצרכן.

בטיחות מזהמים: עמידה של המזון ברמת הסף של מזהמים כימיים כגון מתכות כבדות שמגיעות מהקרקע. הרגולטור לא מגדיר מזון בטוח לשימוש ככזה שמכיל 0 מזהמים היות ולא ניתן להגיע לרמת 0 מוחלט. חשוב להבין מהי הרמה המותרת על פי החוק ולוודא עמידה בה.

תקינות התווית והצהרת אלרגנים: התאמה מוחלטת בין תכולת המוצר בפועל לבין המצוין על גבי האריזה. לדוגמה: מוצר שאינו מסומן כמי שמכיל אגוזים, חייב להיות נקי מהם לחלוטין כדי למנוע סכנת חיים לאוכלוסיית האלרגנים.

 

החל מ 08/2026 כל יצרן מזון בישראל חייב להחזיק בתוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית שמהווה חלק מרישיון היצרן שלו.

 

  1. אי עמידה בחקיקה עלולה לגרור עיצומים כספיים כבדים על סך של 40,000 ליצרן קטן ו־80,000 ליצרן גדול. (יצרן קטן/גדול – מחזור של עד או מעל 100 מיליון שח בשנה)
    ניהול נכון של איכות ובטיחות, דיגומים ובקרות שוטפות והטמעת נהלים פנימיים מצמצמים את הסיכון ומחזקים את העסק.

יונתני הנדסת מזון בעלי ניסיון עשיר במניעת תביעות ייצוגיות וע"י כך חסכנו ללקוחותינו סכומי עתק ע"י ניהול נכון ומניעה במקור.  

אל תתמודדו לבד עם הרגולציה😊 פנו אלינו לייעוץ מקצועי



 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *