שי וניצה יונתני הם שותפים לחיים ולמקצוע, המשלבים ידע הנדסי מעמיק עם מומחיות רגולטורית רחבה. יחד, הם מעניקים למפעלים וליבואנים ביטחון מקצועי מלא לאורך כל שרשרת הייצור – מהתשתית ההנדסית ועד למוצר המוגמר על המדף.
שי יונתני | תכנון והנדסת מזון
מהנדס מזון (B.Sc) מטעם הטכניון, מומחה בתכנון והקמת תשתיות ייצור "מאפס" ועד לקבלת רישיון יצרן.
סוקר בכיר למערכות בטיחות מזון (FSSC ,ISO 22000) המכין מפעלים לעמידה בתקנים הבינלאומיים המחמירים ביותר.
מעניק ראייה הנדסית-טכנולוגית המבטיחה דיוק תפעולי, מניעת טעויות יקרות וחיבורים אסטרטגיים בתעשייה.
ניצה יונתני | רגולציה ובטיחות מזון
טכנולוגית מזון (M.Sc) עם מעל 25 שנות ניסיון בניהול רגולציה ואיכות בחברות המובילות במשק.
מומחית בליווי יצרנים ויבואנים ליישום רפורמת "מה שטוב לאירופה" והנגשת דרישות החקיקה והסימון.
מתמחה בפיצוח אתגרים רגולטוריים מורכבים ותרגומם לשפה תפעולית ושיווקית ברורה בארגון.
בואו נחשוב רגע מה מפחיד אותנו בחיים. לרוב נגלה שאלו דברים שאנחנו לא מבינים בהם.
אני חוששת שתידלק לי מנורה אדומה ברכב כי אני לא מבינה מה היא מסמלת ומה רמת הסיכון. אז אותו דבר רק בבטיחות מזון – הגיעו אליכם לעסק ממשרד הבריאות ושאלו על תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית, החשש שלכם נובע לרוב מהעבודה שאתם לא מדברים את השפה, לא בגלל שזו תוכנית שאתם לא מסוגלים ליישם.
תמשיכו לקרוא, כנראה שתרגישו יותר טוב בסיום המאמר.
חקיקת המזון בישראל (הידועה גם בשם רפורמת "מה שטוב לאירופה") עוברת שינוי דרמטי שעיקרו מתבטא בהעברת האחריות ליצרן.
אם בעבר הרגולטור היה מנחה ומגדיר רמות ספציפיות בכל תחום, היום הדגש עובר לניהול פנימי של העסק. אתם, בעלי העסק, תחליטו מהי הרמה המיקרוביאלית המירבית למוצרים שאתם מייצרים ותדאגו לעמוד בה בכל רגע נתון תוך שאתם מסוגלים להציג נתונים שתומכים בהחלטה שלכם.
ובקיצור יותר, עליכם לנהל תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית.
פה המקום לציין שהתוכנית היא חובה ליישום לכל יצרן בישראל החל מ 01/08/2026
ומה זה אומר "בטיחות מזון בבקרה עצמית"?
זוהי שיטה (המבוססת על עקרונות הHACCP – ) לבחינת תהליך הייצור מתחילתו ועד סופו במטרה להבין מהם הסיכונים שיכולים לגרום לקלקול או סיכון לצרכן. ברגע שאנחנו ממפים את הסיכונים אנחנו יודעים איך לצמצם אותם.
למשל:
הסיכון בייצור מוצרי חלב הוא קלקול מיקרוביאלי. ריבוי של חיידקים פתוגנים שמהווים סיכון לצרכן (כאבי בטן, שלשולים ועוד) ונזק תדמיתי וכלכלי ליצרן.
ברגע שאבחנו את הסיכון נוכל להתקדם לשאלה איך מונעים אותו. למשל: פסטור בטמפ' גבוהה של החלב, חיטוי של משטחי עבודה ומיכלים בחומר חיטוי ייעודי ובריכוז מתאים.
איך בונים נכון את התוכנית?
השיטה כוללת דרישה לבניית תרשימי זרימה של כלל התהליכים בעסק וניתוח סיכונים לכל אחד מהשלבים. לצד זה נדרשים נהלי עבודה סדורים הכוללים:
- ניטור ובקרה: מדידות קבועות של פרמטרים קריטיים (טמפרטורה, זמן, לחות).
- ניהול תיעוד: רישום מדויק של כל פעולה – מיומן ניקיון ועד בדיקות מעבדה.
- תוכנית דיגום: ביצוע בדיקות תקופתיות למוצרים ולסביבת העבודה.
- הדרכת עובדים: הבנה שכל מי שנוגע במזון מבין את חשיבות ההיגיינה והנהלים.
- פעולות מתקנות: הגדרת פרוטוקול ברור של "מה עושים כשמשהו משתבש".
שלבי עבודה
- מיפוי הסיכונים: זהו את נקודות התורפה בתהליך הייצור שלכם.
- כתיבת נהלים מותאמים: כתבו מה שקורה אצלכם באמת בשטח.
- הטמעה טכנולוגית: כיום ישנם כלים דיגיטליים שחוסכים ניירת ועוזרים לעקוב אחרי הבקרה בזמן אמת.
- ליווי מקצועי: מומלץ להיעזר באנשי מקצוע שמכירים את הדרישות כדי לוודא שאתם עומדים בכלל הרגולציה והרישוי.
בטיחות מזון בבקרה עצמית היא לא נטל, אלא הזדמנות להעלות את העסק שלכם מדרגה. ניהול נכון של המערכת הזו נותן לכם שקט נפשי מול הרשויות, והכי חשוב – מבטיח שהלקוחות שלכם מקבלים מוצר איכותי ובטוח.
יש לכם שאלות על בניית תוכנית בקרה עצמית לעסק שלכם? אנחנו כאן כדי לעזור לכם לעשות סדר ולוודא שאתם עומדים בכל הדרישות.