השמנים המינרליים הם תערובות פחמימנים שמקורם בעיקר בנפט גולמי, אך פחמימנים בעלי מבנה דומה יכולים להיווצר גם ממקורות טבעיים או סינתטיים אחרים.

שמנים מינרליים משמשים בתעשייה כחומרי סיכה במכונות וציוד וכן בציוד תעשייתי שבא במגע עם המזון הגולמי כגון קוטפות, ציוד חקלאי וכדומה. חלק מהשמנים מכילים פחמימנים העלולים להגיע למזון ולעורר חשש בריאותי. לאחר שנים של ניטור והערכות סיכון, האיחוד האירופי מתקדם לקביעת רמות מרביות מחייבות ל־MOAH במזון שיהיו חלק מתקנה 2023/915 המאומצת בישראל.

מהו MOAH ומדוע הוא מעורר חשש בריאותי?

MOAH – Mineral Oil Aromatic Hydrocarbons פחמימנים ארומטיים שמקורם בשמן מינרלי. חלק מהתרכובות בקבוצה זו, בעיקר אלו המכילות שלוש טבעות ארומטיות ומעלה, עלולות להיות גנוטוקסיות ומסרטנות. בשל החשש הזה האיחוד האירופי מבקש להגביל את ריכוז ה־ MOAH הכולל במזון.

לא כל שמן מינרלי הוא בהכרח בעל אותה רמת סיכון. קיימים שמנים מינרליים מטוהרים המותרים לשימושים מוגדרים בתעשיית המזון. החקיקה החדשה מתמקדת בנוכחות שמן מינרלי שכולל פחמימנים ארומטיים.

כיצד מגיעים פחמימנים של שמן מינרלי למזון?

השימוש בחומרי סיכה המתאימים לתעשיית המזון הוא אמצעי חשוב לצמצום הסיכון. לדוגמה, חומרי סיכה בעלי רישום NSF H1, המיועדים לשימוש במקומות שבהם ייתכן מגע מקרי עם מזון, אבל הוא אינו מהווה תוצאת בדיקה המעידה על היעדר MOAH במזון הסופי.

הדבר רלוונטי במיוחד למזונות יבשים המאוחסנים לאורך זמן, כאשר מבנה האריזה אינו כולל מחסום פונקציונלי מתאים.

אין בכך כדי לומר שאריזות ממוחזרות אינן מתאימות למזון. האתגר הוא להמשיך להשתמש בחומרים ממוחזרים, תוך בחירת חומרי גלם, דיו ומבני אריזה שמונעים מעבר בלתי רצוי של מזהמים.

האם MOAH הוא מזהם של מזונות שומניים בלבד?

לא בהכרח.

מרבית מתרכובות ה MOAH יצטברו בשומנים ושמנים, אבל לא רק. זיהום עשוי להימצא גם בדגנים, בקטניות, בתבלינים, בעשבי תיבול ובמזונות יבשים אחרים.

הסיכון תלוי בשילוב של סוג חומר הגלם, מקורות הזיהום האפשריים, תהליכי הייצור, תנאי האחסון ומאפייני האריזה.

אילו מזונות נכללים בדרישות החדשות?

שמנים ושומנים, זרעים, דגנים ומוצריהם, קטניות, מוצרי חלב, קקאו, תבלינים, עשבי תיבול ותוספי תזונה.

הרמות המרביות אינן אחידות. הן תלויות בקטגוריית המזון, ולעיתים גם בתכולת השומן, באופן העיבוד ובשימוש המיועד.

בטיוטה קיימת החרגה מיוחדת לתה יבש ולחליטות צמחים יבשות המיועדים להכנת משקה, כל עוד אינם משמשים כרכיב במזון. מוצרים נמסים אינם נהנים מאותה החרגה.

התפתחות הרגולציה האירופית

העיסוק האירופי בשמנים מינרליים במזון החל כבר בשנת 2012 כאשר ה – EFSA פרסמה הערכת סיכונים המצביעה על חשש בריאותי הקשור לחלק מהפחמימנים שמקורם בשמן מינרלי.

לאחר שנים נוספות של ניטור וניתוח ממצאים הוחלט להוסיף תיקון לתקנה (EU) 2023/915 המאומצת בישראל ולהוסיף רמות מירביות במזהם זה.

מה המשמעות ליצרני מזון וליבואנים בישראל?

תקנה (EU) 2023/915 נמנית עם ההוראות האירופיות שאומצו במסגרת רפורמת המזון בישראל.

האם הצהרת ספק על עמידה בתקנה 2023/915 עדיין מספיקה?

אם נערכתם נכון לרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" הרי שאתם מחזיקים בהצהרת ספק על עמידה בתקנה(EU) 2023/915 .

לסיכום

שמנים מינרליים אינם נושא חדש בתעשיית המזון, וגם החשש מנוכחותם במזון אינו חדש.

כניסת החקיקה החדשה היא הזדמנות לבחון מחדש את הצהרות הספקים, את מפרטי חומרי הגלם ואת מסלולי הזיהום האפשריים בתהליך.